אדרי נ' הד- חב' לביטוח בע"מ

החלטה

משלא נתקבלה תגובת הנתבעים במועד שנקבע תינתן החלטה בבקשת התובע כפי שיפורט להלן. אציין, כי לא ניתן במקרה זה להיעתר לבקשת התובע, רק משום שהנתבעת לא הגיבה כפי שנדרשה, משום שמעורבים צדדים שלישיים בשאלה שבמחלוקת ועל כן ההכרעה תינתן ללא קשר למחדלה של הנתבעת.

התובע טוען כנגד הסכום הגבוה אותו הוא נדרש להפקיד לצורך זימון העדים אותם הוא מבקש להעיד. התובע מציין כי אין מדובר בזימון מומחים להעיד על חוות דעתם ועל כן יש לקבוע הפקדה בסכומים שנקבעו בתוספת השנייה לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, (להלן: "התקנות") כשכר בטלת עדים.

אינני מקבלת טענה זו של התובע. התובע מבקש להגיש באמצעות העדים מסמכים רפואיים שונים לצורך אימות תוכנם. כלומר, אין מדובר כאן על עצם קיומם של המסמכים, אלא על תוכנם עליו רוצה התובע להסתמך. כך למשל הוא מבקש להגיש אישורי מחלה רבים, מן הסתם על מנת לטעון כי יש להכיר בכל התקופות שאושרו כימי מחלה, כתקופות לגביהן הוא זכאי לקבל תשלום על פי הפוליסה נשוא הליך זה.

אם אכן הבין בית המשפט נכונה את כוונת התובע, הרי שהרופאים אשר נתנו את אישורי המחלה (או מסמכים רפואיים אחרים), יידרשו לכישוריהם כרופאים, על מנת להסביר לבית המשפט מדוע סברו כי מגיעים לתובע ימי מחלה כפי שקבעו (או קבעו קביעות רפואיות אחרות לפי העניין). עדות כזו, גם אם המסמך בעקבותיה היא ניתנת איננו מוגדר כחוות דעת ולא מוגש ככזו, הרי היא בבחינת עדות כמומחה כהגדרת מונח זה בתקנות (תקנה 125) ואותו רופא או רופאה, יידרשו להגן על תוכן עמדתם בחקירה נגדית. בית המשפט אינו רואה מדוע יקופח רופא כזה וישולם לו שכר בטלה של עד רגיל.

אם כל רצונו של התובע לציין קיומם של מסמכים אלה, ללא הסתמכות על תוכנם, הוא יוכל להסתמך על מסמכים שעמדו בפני המומחים, ככאלה שאכן עמדו בפניהם. לא יהיה בכך כדי לסייע לתובע, ככל הוא מבקש כי בית המשפט יקבע קביעות שונות מאלו שקבעו המומחים על סמך אותם מסמכים, ולשם כך בלבד, כפי שגם הנתבעת הסכימה, לא דרוש זימונם של הרופאים כלל.

נוכח בקשתו של התובע לזמן את המומחה מטעם בית המשפט לחקירה, יכול התובע לבחור להסתפק בחקירתו גם בנוגע לאותם מסמכים וזאת במקום זימון הרופאים שיצרו אותם, תוך ידיעה כי לא הוא כתב אותם ולא בהכרח יסכים לתוכנם.

ייאמר, כי סעיף 187(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע:

"הוזמן האדם להעיד כמומחה, ישולם לו, נוסף על דמי הנסיעה והלינה, שכר כפי שייראה לבית המשפט או לרשם; אוצר המדינה לא יחויב לשלם, על פי תקנת משנה זו, שכר והוצאות העולים על השיעורים הנקובים בתוספת השניה."

עולה מכאן, כי כשאדם מוזמן להעיד כמומחה, שכרו נקבע על פי שיקול דעתו של בית המשפט והשיעורים הנקובים לעניין זה בתוספת השנייה, רלוונטיים רק לגבי חיוב אוצר המדינה בתשלום עד מומחה. על כן, משקבעתי שהתובע מבקש להזמין את הרופאים כמומחים, אין תחולה לתוספת השנייה לעניין השכר שישולם להם.

אשר למזכירת הוועדה הרפואית במל"ל, הרי שמקובל עלי כי ניתן לקבוע בעניינה שכר בטלה נמוך יותר וסכום ההפקדה בעניינה, ככל שזימונה מבוקש עדיין, יעמוד על 200 ₪.

על כן, הסכום שיש להפקיד בגין כל רופא אותו מבקש התובע לזמן לעדות, יעמוד על 2,500 ש"ח והתובע יודיע בהקדם מי מן הרופאים הוא מבקש לזמן ויפקיד הסכומים הדרושים בקופת בית המשפט בהתאם.

ככל שהתובע יזמן את הרופאים ואם בסוף ההליך יכריע בית המשפט בתביעה לטובת התובע, תילקח עלות הזימון בחשבון בקביעת הוצאות המשפט.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: